p255

איתמר בגליקטר מצאנו נפט!

מגזרות PVC

העבודות בתערוכה נוצרו בתגובה לאסון האקולוגי שאירע בשמורת עברונה בערבה בראשית דצמבר האחרון. עקב פיצוץ צינור הנפט זרמו מיליוני ליטרים של נפט לשמורה, וגרמו נזק אקולוגי עצום. בגליקטר עקב אחרי התצלומים באמצעי התקשורת. מראה הקרקע ספוגת הנוזל השחור, הממלא את החריצים באדמה שאינה יכולה להכילו, הנפט הניגר, זורם ונשפך לכל עבר היו ההשראה לסדרת העבודות הנוכחית. הנימים השחורות הועתקו לסדנת האמן, הנוהג זה מספר שנים ליצור באמצעות חיתוך לוחות פי.וי.סי. שחורים. בפרץ יצירה אינטנסיבי, בתוך מספר שבועות, בקעו מתוך הלוחות עשרות חיות נפט, עלו וטיפסו אל קירות המוזיאון. האסון האקולוגי תורגם לסדרה של ספק חיות סימטריות ספק כתמי רורשך – בחלקם ניתן להבחין במדויק ביצורים חיים, וחלקם גלשו אל עבר ההפשטה המוחלטת תוך שהם מתבססים על קווי הנוזל השחור הזורם בערוצי הנחל.

מגזרות שחורות הנחתכות באמצעות סכינים ומשורים משמשות כלי ביטוי מרכזי אצל איתמר בגליקטר מאז יצר את עבודותיו הראשונות בטכניקה זו ב-2006, כמחווה לאמן הצלליות, איש בצלאל, מאיר גוראריה (1951-1891). הצללית, המכתיבה אנונימיות ומטשטשת זהות, משמשת אותו בעבודה הנוכחית באופן הפוך דווקא – כדרך להפקת חיים וצלם בצורות המופשטות שמקורן בזרימה של חומר.

לצד חיות הנפט המוחשיות והמופשטות מציג האמן קיר ועליו שורה של עבודות נרטיביות המציעות ראייה ביקורתית על המדינה: שורה של מפות ישראל מוצגות כגופות שרועות בזוויות שונות – המרכזית ביניהן מזכירה בקומפוזיציה שלה את הגרניקה של פיקסו – בעוד מתקני קידוח אימתניים יונקים את לשדיהן. בעבודות אלה קריצה הומוריסטית והכרזה המופיעה גם בשם התערוכה – כי סוף סוף הפכנו למעצמת נפט!

על רצפת התערוכה מפוזרות מגזרות של פצצות האופייניות לחוברות קומיקס, מרמזות על הקשר האירני: מהבעלות ההיסטורית המשותפת הישראליתאירנית על צינור הנפט שהתבקע ועד האיור המפורסם שאותו הציג ראש הממשלה בנאומו הידוע.

מיצב האור המוצג ב"בור" מבוסס על האפקט המרהיב שאותו יוצרים החריצים בדליי הפלסטיק – חומר "נמוך" וזול.

בגליקטר מבטא בתערוכה אמירות טעונות הומור בנושאים נכבדים: הוא בוחן את האתוס הציוני מול אסונות טבע. עיצובו אלגנטי, אסתטי ומוקפד, אך נוספים אליו אמירה חתרנית וביקורת רבה על היעדר "המבוגר האחראי".

רעיה זומרטל

אוצרת התערוכה