4

טווח ראייה

במלאת 70 שנה למדינה מוצגות במוזיאון מקבץ תערוכות יחיד של אמנים ישראלים עכשוויים, העוסקים בנוף המקומי ומנהלים דו שיח עכשווי וישיר עם ציורי הנוף של מרסל ינקו, המוצגים בתערוכה "יומן מסע" שאוצרת רעיה זומר-טל. כאחד ממייסדי תנועת דאדא, המחאה וההליכה כנגד הזרם לא היו זרים לינקו, ותגובה בלתי פורמלית לסביבתו ניכרת לא רק בפעילותו בשדה האמנות אלא גם בתפישתו ובתכניותיו האדריכליות.

התערוכות מציעות מגוון עבודות ומיצבים שהחוט המקשר ביניהם הוא ראייה אחרת של הנוף האירופי והארץ ישראלי באופן דומה לדרך שבה מרסל ינקו התייחס אליו בתקופות שונות, בין היתר בתקופה שבה שררה התלבטות פנימית בין הגישה הלוקלית לאוניברסלית. מקבץ התערוכות עוסק בשני היבטים מרכזיים: הראשון מדגיש את ההיבט הצורני שבו עסק ינקו כשפירק את הנוף המוגדר והברור עד לגבול ההפשטה באמצעות קו וכתם בסגנונו המיוחד. היבט שני מדגיש את התוכן שבאמצעותו בחר לתאר את הנוף והסביבה בזמן שבו האמנות המופשטת שלטה כזרם המרכזי בשדה האמנות המקומי. למרות זאת בחר מרסל ינקו לחזור לציור צורני מובחן העוסק גם בפן החברתי. הקשר הגלוי והסמוי בין העבודות שנבחרו בא לידי ביטוי הן בפן ובהקשר הוויזואלי והן בהקשר התוכני. התייחסותם של האמנים המציגים לנופי ינקו בציור, מיצב ואנימציה חדשנית עכשווית מעמיקה את רובדי ההתבוננות והקריאה של עבודות אלה.

בתערוכה הנוכחית שבעה אמנים המנהלים דו שיח עם יצירותיו של מרסל ינקו, שיח המדגיש את השוני בתפישה ואת התעוזה לעסוק גם בנושאים שנזנחו בשוליים ושהם במידה מסוימת סוג של טאבו. האמן לירון לופו עוסק בציוריו בנושאים ובנופים מקומיים. הוא בוחר בציור בסגנון נאיבי כדי לעסוק בתכנים פוליטיים מורכבים. אמי ספרד מתייחסת בעבודתה להיבט החווייתי ומייצרת משחק מחשב היוצר מרחב וירטואלי חי, שבו מוזמן הצופה לשוטט בעין הוד/עין חוד. נופיה של נחמה לבנדל מורכבים מכריכות ודפי ספרים שפורקו ונבנו מחדש בתהליך אינטואיטיבי. היא מניחה את פיסות הנייר עד אשר נגלה נוף חדש, שלמרות שאינו מחפש להתחקות אחר נוף קונקרטי, פעמים רבות מזכיר תיעוד של נופים מקומיים. אוצרת: ניצן שובל-אבירי.

יסמין כספין יוצרת מיצב שבו הופכת ההתבוננות בנוף המקום לחוויית צפייה בטבע הגלובלי, ובתוך כך היא מפרקת את תמונת הנוף לפיסות תלת ממד שהיא קורעת תוך שימוש בחומרים כמו ספוג, קרטון ושקפים. החלל התלת ממדי חוזר להיות דו ממד בעבודת הקולאז' שברקע. הנוף הפנורמי שבציורי ינקו ונושא דו הקיום באים לידי ביטוי במיצב הסאונד של האמנית ביאן חסונה אלעג'ו. המינרטים (צריחי המסגד) מתייחסים לרישומים של ינקו משנות החמישים ומקבלים את השראתם גם מהקשרים אישיים של האמנית. האמנית מיכל אורגיל יוצרת אסמבלאז' המשלב חפצים מן המוכן ולוחות פורניר. עבודתה מעבדת את רשמיה מהמקום, עין הוד, ויוצרת שילוב של ההתבוננות בנוף עם טכניקות המזוהות עם עבודותיו המוקדמות של ינקו. אוצרת: אביטל כץ.

עבודת הווידאו המחצבה של אמנית הגוף איריס נייס, מתקשרת עם יצירות של מרסל ינקו שבהן הנוף עובד לגושים מופשטים בחלל תוך התייחסות להפשטה הלירית של ינקו בסימון דימויי הטבע. אוצרת: שולי בריסקין.

 כל אלה מביאים מבט עכשווי חדש ומייצרים דו שיח מעורר עם עבודותיו של ינקו. "ראייה אחרת" זו היא לב ליבן של התערוכות. האמנים שזומנו להציג מציירים, מפסלים ומציבים בחלל אובייקטים שלא נראים בהכרח כנוף במבט ראשון.

הפרויקט הוא פרי שיתוף פעולה עם מוזיאון האדם והחי, רמת גן, שם מוצג חלקה השני של התערוכה "יומן מסע – ציורי הנוף של מרסל ינקו", ותערוכתה של תמר רודד שבתאי.

 התערוכה מוקדשת לזכר זיגי נויהאוז – מורה דרך מוערך, חברו של מרסל ינקו, אוהב אמנות

 תודה מיוחדת לגלריה יונס אלקרא, דליית אלכרמל