table and plate_edited

והראם גלסטיאן

Between Instinct & Intelligence

מיצב ווידאו

המיצב של והראם גלסטיאן במוזיאון ינקו-דאדא מתייחס לקונפליקט ככח מניע, דומיננטי בחיי אדם וחברה. המיצב מורכב משלושה אלמנטים שמוצגים בנקודות שונות במוזיאון: 1. שולחן ארוך, ערוך ל"ארוחה" ועליו, בשני קצותיו, צלחות וסכו"ם. בתוך הצלחות נוצקו ראשים שפניהם אל המתבונן. שני כסאות ריקים מוצבים מול הצלחות. השאלה למי מחכים הכסאות הללו נשארת פתוחה לדמיונו ולהשקפת עולמו של כל צופה. 2. סרט וידאו שבו עמודים עשויים מחמר צומחים כלפי מעלה וכל פעם, כשהם מגיעים לשיא התפתחותם הם מקופדים באלימות על ידי מכשיר חד. 3. הצבה של טורי לוחיות מתכת שעליהם מוטבעים מספרים.

אפשר להתייחס ליצירתו של גלסטיאן בכמה מישורים. במישור הפוליטי יש כאן ביטוי לרצח העם הארמני על ידי הטורקים, טראומה שהארמנים, בדומה לנו, לא יכולים להשתחרר ממנה. בהקשר זה ראוי לציין כי בעבר יצר האמן מיצב ראשים גדול מימדים כתזכורת לרצח זה. במקביל, עולות על הדעת מחשבות על דיקטטורה שמדכאת כל צמיחה ומחסלת את מתנגדיה. כידוע, העם הארמני סבל שנים רבות משלטון קומוניסטי בהיותו חלק מברית המועצות.

עבודתו המתמשכת של גלסטיאן, בצורות מגוונות, עם חומר, מכוונת אותנו גם למחשבות פילוסופיות על הקיום האנושי, על חיים ומוות על התמזגות עם האדמה והתאיינות, אבל גם על יצירה ועל מקומו של היוצר מול החומר, ושליטתו בו. אני חושב על הביטוי "כחומר ביד היוצר" ולעומתו על "הגולם קם על יוצרו" – כי, בסופו של סרט הוידאו הקצר, העמודים שבונה האמן, הנקצצים שוב ושוב, מתקוממים ומתגברים על התוקפן.

Nazareth Karoyan , ראש המכון לאמנות עכשווית בארמניה שאצר את תערוכתו של גלסטיאן במוזיאון לאמנות מודרנית בירוואן, התייחס לעניין זה ובין היתר כתב:

One can assume that in his life project Vahram Galstyan raffles these two dimensions: existence and life of clay. ‘Existence of clay,’ ‘life of clay.’ These paradigmatic expressions as idioms seem to be possible on syntax level of language. From a semantic standpoint, it is a meaningless tautology of words. However, clay is life itself, not only from the metaphoric perspective but also in reality. How can life have a life? It is through this tautology, that the existence of life can be reasoned. The presence of life is concluded in clay, the precursor, that is.

אברהם אילת, אוצר התערוכה