אורי רדובן / Skinwash
טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט טקסט

מרסל ינקו

תולדות חייו של מרסל ינקו נחלקים לשני פרקים עיקרייםארבעים ושש שנים שבהן חי באירופה,וארבעים ושלוש שנים שבהן קבע את ביתו בארץ ישראלינקו נולד בבוקרשט שברומניה ב-1895,וכבר כשהיה נער התגלו בו כישרונות אמנותייםמורהויוסף איסרהטמיע בו את יסודות האמנות הקלסית שהשפיעו על יצירתו במשך כל השניםינקו הצעיר הרבה לקשור קשרים חברתיים ואסף סביבו משוררים וסופרים בני גילויחד עם חבריו לגימנסיה ייסד שני כתבי עת ספרותיים –"הסמל" ((Simbolulו"הקריאה" (Chemarea) – שבהם התפרסמו רישומיו לראשונה.

ב-1915, בהיותו בן 20, הגיע מרסל ינקו לציריך שבשווייץ ללמוד אדריכלות במכון הפוליטכני.בשנות מלחמת העולם הראשונה היה ינקו סטודנט המרוחק ממשפחתובמדינה ניטרלית ושלווה הרחוקה מזוועות המלחמהדווקא באווירה זו חבר לקבוצת היוצרים שפעלה בקברט וולטר,והיוותה את הקבוצה המייסדת של תנועת "דאדא", אותה תנועה אוונגרדית שקראה תיגר על יסודות הכזב של החברה הבורגנית ואמנותהבקברט קיימו חברי הקבוצה מופעים שהיו שונים וזרים לחלוטין מאלו שהחברה הבורגנית בציריך הייתה רגילה בהםמרסל ינקו היה שותף מלא לכל פעילויות החבורההוא יצר את המסכות שעמם הופיעו על הבמהוהשתתף במופעים שגרמו לרוגז רב ולתגובות נזעמות של הקהלקבוצת הדאדאיסטים הציגה תערוכותפרסמה מניפסטים והוציאה כתב עתבמקביל לפעילותו בתנועת "דאדאהיה ינקו חבר גם בקבוצת "חיים חדשים"(Das Neue Lebenשקיימה פעילות אמנותית ואינטלקטואליתולקח חלק בהקמת "איגוד האמנים הרדיקלים".

ב-1922, לאחר אתנחתא בפריזחזר ינקו למולדתויצירתו בשנים אלה מתמקדת במראות הנוף ברומניהבדמויות כפריות ובתפנימים – נושאים קלסיים שינקו טיפל בהם באופן מודרניסטיסגנונו מורכב מאלמנטים קוביסטיים וקונסטרוקטיביסטייםוהצבעוניות כהה עם נטייה לחום ואפור.במקביל היה ינקו פעיל בעשייה האוונגרדית בבוקרשטהוא היה בין היוזמים של כתב העת"קונטימפורנול", שיצא לאור בין השנים 1932-1922. נוסף על עבודותיו ששולבו בין עמודי כתב העתתרם ינקו מאמרים פרי עטוהוא היה גם שותף במספר קבוצות של אמנים בני רומניה שקידמו את רעיונות המודרניזם.

באותה עת פתח ינקו משרד לתכנון אדריכלי יחד עם אחיויוליוסמעל ארבעים בתים פרטיים ומבני ציבור הוקמו ברומניה לפי תכנונםבראשית הדרך הושפע ינקו מאוד מהאדריכל השוויצרי קרל מוסר (Karl Moser), שהיה מורהואך היה בעיקר חסיד של להקורבוזיה והושפע ממנו.אף שנוטים לשייך את יצירתו האדריכלית של ינקו ל"סגנון הבינלאומי", בולט בבתים סגנונו המיוחד של האמןהקווים נקיים תמיד ואלגנטיים ללא קישוטיותוניכר בהם שילוב מעניין של צורותפה חלון עגול ושם משולשהתבוננות בבניינים דומה לעתים להתבוננות בציור מופשט של ינקושבו חוברות הצורות בחלל לידי שלמות.

בתחילת מלחמת העולם השנייהעם עליית האנטישמיותרדיפת היהודים ברומניה ופוגרום בוקרשטהחליט ינקו ב-1940, על אף הצלחתו המקצועיתלעלות יחד עם משפחתו לארץ ישראלהוא הגיע לארץ כאמן בעל מוניטין ומודרניסט מובהקהנטוע היטב באוונגרד האירופיכאן התחולל שינוי רב הן בסגנון הציור שלו והן ביצירתו האדריכליתהאור הים תיכוני חדר לפלטת הצבעים שלולפרנסתו עבד ינקו במחלקת מחקר וסקר באגף התכנון של משרד ראש הממשלה.בתפקידו היה אחראי על איתור ותכנון פארקים לאומייםהוא נקשר רגשית למולדת החדשהעבר בה לאורכה ולרוחבה ורשם את הנופיםציוריו כוללים את מראות הארץ החדשה ואת תושביה,כמו גם את המאבק ההרואי לעצמאותנוהג היה לשאת עמו פנקס ובו רשם את הנופים שראו עיניובשובו לסטודיו הקפיד להעלות את המראות החדשים בצבעים עזים.

ב-1948 התגבשה קבוצת אמנים שכינתה עצמה "אפקים חדשים", והיוותה נקודת מפנה בתולדות האמנות המודרנית בארץמרסל ינקו נמנה עם מייסדיה לצד זריצקי ושטרייכמןלתערוכה הראשונה עיצב את הכרזה ובה עיִר שראשו פלֶטהביצירתו היו קיימים יסודות פיגורטיביים שיחד עם האלמנטים הקונסטרוקטיביים השפיעו על אופייה וזהותה של האמנות הישראלית באותה תקופה. ינקו הביא למילייה האמנותי בארץ ישראל של אותם ימים את ניסיונו העשיראת המודרניזם האירופי שהיה מושרש ביצירתוואת רוח דאדא שפיעמה בו.

ב-1953 הגיע ינקו לכפר הערבי הנטוש עין חוד בשיפולי הכרמלהוא התרשם מיופיו של המקום ומהאדריכלות העממית הוורנקולריתוהבטיח למצוא דרך לשקמוהוא פרסם מודעות באגודות הציירים והפסלים בחיפהתל אביב וירושליםוקרא לאמנים לבוא ולהתיישבלאחר שגיבש את גרעין המתיישבים הראשון התיישב יחד עמו במקוםינקו היה גם מורה שהקים דורות של תלמידיםעם עלייתו ארצה השתלב מיד ב"סטודיה", שניהלו שטרייכמן וסטמצקיוהביא לשם את רוח האוונגרדמאוחר יותר המשיך ללמד במוסדות שוניםובמסגרות לימוד בעין הודשיטות ההוראה שלו היו אחרות ושונותועל כך מעידים תלמידיו הרבים.

עשרים השנים האחרונות בחייו היו פוריות מאוד הן בתחום היצירה הפלסטית והן בתחום הציבורי.הוא פעל לקידום הכפר עין הודוהעלה על הכתב נושאים רבים שהעסיקו אותופרס ישראל שהוענק לו ב-1967 ביטא את ההערכה שרחשה לו המדינהשבה כה הִרבה לפעולעבודות השמן מאותן שנים מאופיינות בשיבה כמעט מוחלטת אל המופשט והתמקדות בצורות גאומטריות.

מרסל ינקו נפטר ב-21 באפריל 1984. הוא הותיר אחריו עיזבון גדולהכולל מלבד יצירות בצבעי שמן ורישומים בנושאים רבים גם טקסטיםמתוויםתכניות אדריכליות ומורשת אדירה שעוד תיחקר רבות.