Illustration by Marcel Janco

העכשווי

מרסל ינקו – איורים לכתבי עת וספרים שיצאו לאור ברומניה
1912-1947

מרסל ינקו – ממייסדי תנועת דאדא ומקים כפר האמנים עין הוד – נודע כצייר, אדריכל, מורה, איש חזון ומעש, אך פעילותו כמאייר ותאורטיקן ידועה פחות. תערוכה זו מציגה לראשונה את מקומו הבולט של ינקו באוונגרד הרומני ומתבססת על איוריו לספרים, תרומתו לייסוד כתבי עת כמו גם לאיורם ולכתיבת מאמרים בהם, החל ב-1912 ועד עלייתו לארץ ישראל ב-1941. חלק הארי של התערוכה הושאל במיוחד לתצוגה במוזיאון באדיבות אדריאן בוגה מבוקרשט, רומניה.

כתבי עת 1932-1912
בעקבות הסכמי שלום שנחתמו בתום מלחמת העולם הראשונה סופחו לרומניה שטחים נרחבים – טרנסילבניה, בוקובינה ובסארביה, אוכלוסייתה גדלה באופן משמעותי, ומשאבי טבע עשירים עמדו לרשותה. חיי החברה והתרבות (שהביטו אל המערב – פריז ומינכן – כמודל תרבותי), פוליטיקה מושחתת, וביקורת חברתית פוליטית וכלכלית החלו לתסוס ב"רומניה הגדולה" שפרחה בין שתי המלחמות, ועמם הופיעו ניצני המודרניזם. לכתבי העת שיצאו ברומניה בראשית המאה הקודמת מקום חשוב בתולדות המודרניזם והאוונגרד הרומני. חלקם בזכות הגרפיקה החדשנית והוויתור על ערכים לוגיים חלקם בזכות המאמרים הלא שמרניים והרדיקליים. חשובי היוצרים ברומניה ובאירופה תרמו מעבודותיהם לכתבי העת.1

אחת העבודות המוקדמות של ינקו התפרסמה במרץ 1912 בגיליון מס' 24 של כתב העתFlacara (הלהבה). זהו רישום בעיפרון של אישה מנגנת בפסנתר. מתחת לאיור נכתב: "איור של מרסל ינקו, תלמיד צעיר ומוכשר של מר איסר". יוסף איסר היה מורו של מרסל ינקו בנעוריו, ואיור שלו הופיע בגיליון הראשון של כתב עת זה.2

מספר חודשים לאחר מכן באוקטובר 1912 חבר מרסל ינקו בן ה-17 לחבריו הסופרים והמשוררים סמואל רוזנשטוק (לימים טריסטאן צארה), אאוג'ן יובנאקי (לימים יון וינאה), פאול שאפייה וז'אק ג' קוסטין בייסוד כתב העת Simbolul (הסמל), שהיה אחד הפרסומים המודרניסטיים המוקדמים ביותר ברומניה וקרוב ברוחו לסימבוליזם הרומני של אותה תקופה.ינקו היה העורך הגרפי, המאייר והמממן של כתב עת זה, שמספר גיליונות שלו יצאו עד אביב 3.1913

באוקטובר 1915 היה ינקו שותף בכתב העתChemarea (הקריאה) שהוציא יון וינאה, ושבו השתתפו גם חלק מחברי סימבולול. כתב עת זה יצא כנגד חוסר הסובלנות והאנטישמיות בפוליטיקה הרומנית. עשר שנים לאחר שנוסד כתב העת הראשון סימבולול, חברו חלק מהמוציאים לאור להפקת כתב העת החשוב ביותר שיצא במסגרת האוונגרד הרומני, Contimporanul4, שגיליונו הראשון הופיע ב-3 ביוני 1922, ושהמשיך לצאת לאור עד ינואר 1932. תשעת הגיליונות הראשונים הופיעו כל שבוע, מהגיליון העשירי ואילך כל שבועיים, ובשנים מאוחרות יותר באופן לא סדיר. סך הכול יצאו לאור 102 גיליונות. מספר העמודים נע בין 4 ל-16, וכן השתנה הפורמט. כתב עת זה סימל את ראשיתו של גל האוונגרד שהתחולל ברומניה. בשנותיו הראשונות היה בעל אופי סוציאליסטי ומתח ביקורת חברתית על הממסד הפוליטי שהסתייג מהמודרניות והיצירתיות, מאוחר יותר אימץ גישה רדיקלית יותר.5 גיליון קונטימפורנול הראשון יצא גם נגד האנטישמיות ובעד המיעוטים. ינקו עשה כל שביכולתו להעמיד את כתב העת במרכז המודרניזם הבין לאומי. רשמית שימש כעורכו האמנותי, אך למעשה היה גם התאורטיקן המרכזי שקידם את ההפשטה כמהות הראשית של האוונגרד. האיורים שפרסם סימלו שאיפה זו. ינקו תרם 38 מאמרים מפרי עטו לכתב העת, 34 חיתוכי עץ ולינולאום, 34 דיוקנאות, 29 רישומים, 18 צילומי בתים שתכנן, 10 תכניות אדריכליות, ו-9 רישומי תפאורות לתאטרון.6 ינקו היה גם גורם חשוב בהפיכתו של כתב העת לבין לאומי בזכות קשריו עם אמנים כמו בראק, ברנקוזי וברטון וראיונות עמם, שפרסם בגיליונותיו השונים, והיו מלווים בדיוקנאות שלהם מעשה ידיו.

באוקטובר 1924 נוסד כתב העת HP75, בגיליון היחיד שיצא לאור נכלל רישום של ינקו. היה זה כתב העת הרדיקלי ביותר שיצא לאור ברומניה באותה העת.7 באותה שנה נוסד גם כתב העת Punct (נקודה), שגם בו לקח ינקו חלק. בשנים 1926-1924 תרם ינקו מספר קריקטורות גם לכתב העתCuvantul Liber (המילה החופשית), שבועון פוליטי-תרבותי אנטי ממסדי שעורכו בשנים אלה היה אאוג'ן פילוטי. האיורים של ינקו נשאו אופי חברתי, ועסקו בנושאים כמו אבטלה, שחיתות פוליטית וחוסר ביטחון וסדר,שחזרו שוב ושוב בגיליונות השונים: דמות מתה, סכין בגבה ועורב אורב וממתין עיטרו מאמרים על אי מוסריותם ונלעגותם של פוליטיקאים.8 גרסה דומה של האיור הופיעה בקונטימפורנול ב-6 בינואר 1923.

באפריל 1925 יצא לאור Puntea de Fildes )גשר השנהב) מגזין תרבותי יהודי שיצא לאור כדי לסייע בגיוס תרומות לבניית האוניברסיטה העברית בירושלים, ובו נכללו שירים ומסות קצרות ואיורים. בגיליונו הראשון פרסם ינקו מאמר שכותרתו: "בנייתה מחדש של פלשתינה", ובו עודד נטישת האוריינטליזם ואימוץ עקרונות האדריכלות המודרנית. בגיליון השני ממאי 1926 סיפק ינקו דוגמה לאדריכלות זו על ידי פרסום תכנית לווילה בפלשתינה, שאותה תכנן עם אחיו ז'ול.9 ב-1928 התרחש הגל השני של האוונגרד הרומני סביב כתב העת UNU, שגם לו תרם ינקו איורים.

מאמריו של ינקו עסקו במגוון נושאים והם ראויים למחקר מעמיק בפני עצמו.10 ינקו כתב את מחשבותיו על אמנות, על אדריכלות, ועל ידידיו האמנים. על ההפשטה כתב: "ההפשטה מתעלמת מהמודל ומהמבט של הטבע שהם התירוץ הישן של הציור… זה מתחיל בקו וצבע כערך מוחלט באותו אופן שהמוזיקה מחברת צלילים להשגת הרמוניה. הציור המופשט משתמש בצבעים להשגת אפקט הרמוני דומה". (קונטימפורנול מס' 4, 1922, עמ' 13). על הצבעים כתב:"עולם הצבעים הוא יותר אקספרסיבי ויותר מסתורי מאשר עולם הצלילים והרבה יותר עשיר… אין הבחנה ברורה בעולם הצבעים לפעמים אדום נראה די כחול וירוק די צהוב"… (קונטימפורנול מס' 73, 1927, עמ' 7).

ספרים 1947-1929
ב-1916, בתקופת פעילותו בדאדא-ציריך בשווייץ, יצר ינקו שבעה חיתוכי לינולאום לספרו של חברו לקבוצה, טריסטאן צארה, ההרפתקאה השמימית הראשונה של אדון אנטיפירין.ברומניה, בשנות העשרים והשלושים, שיתף פעולה עם סופרים ואייר את יצירותיהם. בתערוכה מוצגים תשעה ספרים ובהם רישומים וחיתוכי עץ. רוב האיורים לספרים שפורסמו ברומניה התרכזו בדיוקנאות, בחלקם איור של המחבר בלבד ובחלקם עשרות דיוקנאות. לאנתולוגיה של הסופר, המשורר והמחזאי היהודי פליקס אדרקה, עדות של דור מ-1929, שבה פרקי שיחות עם אנשי עט שונים, תרם ינקו עשרות דיוקנאות – פנים בלבד, חצי גוף או דמות מלאה של נושא הפרק, ובשנים 1928-1926 תרם כ-70 איורים לשני הכרכים של האנתולוגיה לשירה של ימינו שהוציאו יון פילט ופרפסיסיוס. בספרו של ז'אק קוסטין, תרגילים ליד ימין, מופיעים מספר רישומים, מלבד דיוקן המחבר, המציגים בין השאר את דמויות ארכימדס ודון קישוט מעוצבות בקווי מתאר זוויתיים, זורמים, עדינים ודקים, כמעט ללא הצללות.לספרו של יון וינאה, גן עדן של אנחות מ-1930, ובו קטעי פרוזה קצרים, תרם ינקו את דיוקן המחבר וארבעה חיתוכי עץ. דיוקן המחבר מופיע במספר ספרים: בנובלה של נ"ד קוצ'ה, היין של החיים הארוכים מ-1931; בקובץ המסות של מירצ'ה אליאד, אוקיינוגרפיה מ-1935.ספרו של דינו סטגרסקו, הקדמה למודרניזם, עוסק בתיאור חלק מתנועות האמנות של המאה ועשרים.הוא יצא לאור ברומניה ב-1947 כשינקו כבר היה בארץ ישראל.

ארבעה נושאים בולטים באיוריו של ינקו:

קריקטורות פוליטיות
קומפוזיציות מופשטות
קומפוזיציות פיגורטיביות
דיוקנאות

קריקטורות פוליטיות
באיורים אלו באה לביטוי מחאתו של ינקו על האירועים הפוליטיים ברומניה באותן שנים. דמות כפותה המוכה על ידי לובשי מדים הייתה ללא ספק דימוי נועז כשהופיעה בשער קונטימפורנול בינואר 1923. רישומים מהירים אלה –בקו נמרץ, סוער ואקספרסיבי, משלבים גם הומור מר. הם מציגים דמויות במאבק (ענק נלחם בגמדים, סופר קורס תחת נטל הספרים), סצנות אלימות (אדם נדקר, אשה בועטת בגבר), דמויות נואשות (דמות מרימה ידיים, דמות הנשמטת לאחור), וסצנות מוות.11

קומפוזיציות מופשטות
בסוף 1916 ובתחילת 1917 החל ינקו להשתמש באמצעי ביטוי מופשטים.12 הרישומים האבסטרקטיים שנדפסו בכתבי העת בשנות ה-20 וה-30 מתכתבים עם יצירתו של ינקו בצבעי שמן באותן השנים. הוא יצר עבודות גאומטריות שבהן מתוך מרכז יוצאים חצים, משולשים, עיגולים וקווים זוויתיים המדמים אנרגיה מתפרצת. חיבור ריתמי של חומרים שונים בשחור ולבן, וצל זיכרון מראה עירוני המרחף מעל הקומפוזיציות המופשטות.13

קומפוזיציות פיגורטיביות
בספרו של סשה פנה,) Cuvantul Talismanהמילה קמע) מ-1933, מופיע איור של רובינזון קרוזו ולצדו שיר העוסק בבדידות14. חיתוכי העץ המעטרים את ספרו של יון וינאה,Paradisul Suspinelor (גן עדן של אנחות( מ-1931, מציגים את הסצנה הסיפורית באמצעות קומפוזיציות גאומטריות. בגיליון מס' 34 של קונטימפורנול ממרץ 1923 מופיע בדף הראשון חיתוך עץ המראה כלב המרחרח ישבן של כלב אחר15וברקע נוף עירוני המשולב בפני מפלצת. המאמרים באותו עמוד כותרתם: "לזכרו של המשיח האדום" (40 שנה למותו של קרל מארקס) ו"חוקה רודנית" (ביקורת על השליטים המכופפים את החוקה לצרכיהם). בדף הבא חיתוך עץ נוסף של נוף עירוני ובו אלמנטים גאומטריים המזכירים את הקומפוזיציות המופשטות. האיור מלווה טקסט העוסק בערכים ספרותיים של סופרים ידועים. באותו עמוד לצד מאמר שכותרתו "בדרך לנירוונה" (המבקר באירוניה חריפה את עייפותו של אלמוני מהחיים הציבוריים ופרישתו מהם ומאחריותו החברתית) איור של חמור, ובעמוד הבא לצד מאמר שכותרתו "לאנשים בני זמננו" הכולל סקירה של אירועי תרבות, מופיע חיתוך עץ נוסף שכותרתו "כוראוגרפיה מודרנית" ובו ספק מבנים ספק דמויות היוצאות במחול.טכניקת חיתוכי העץ אפשרה לינקו נקודת מבט אדריכלית על הסצנות, ולעומתם ידו הרושמת זורמת וחופשית.

הדיוקנאות16
הדיוקנאות הרבים שינקו אייר בספרים ולצד המאמרים בכתבי העת מציגים פנורמה מעניינת של אנשי התרבות והאוונגרד ברומניה בשנות ה-30-20 של המאה הקודמת. הדיוקנאות עשויים בטכניקה של חיתוך עץ או רישום בדיו. בקונטימפורנול מס' 33 ממרץ 1923 מופיע בדף השער דיוקנה של הפסנתרנית קלרה הסקיל. מתוך לוח העץ יצר ינקו דיוקן חמור סבר. שורת החריצים האגרסיביים והזוויתיים יוצרים את קווי הפנים ומפשטים את קווי ההבעה, השֵער, העיניים, האף והפה17. דיוקנו של יון וינאה המוצג בפתח ספרו עשוי אף הוא חיתוך עץ בטכניקה דומה, אך בו נשאר משטח העץ ברקע והדמות היא הבולטת מתוך פלטת העץ.

לעטו הרושמת של ינקו הייתה לעתים השפעה כמו לסכין חורצת. דיוקנו של אורמוז בספרו של אדרקה עשוי כך – משטחים שחורים ולבנים וקווים מלאי דיו. ינקו עצמו כתב על כך בקונטימפורנול: "כיום, בציור, הקו מדגיש את הרישום, יוצר את הערבסק, מייסד את הקומפוזיציה, ממקם את הצורה. לעתים קרובות הוא ממריץ את הצבע להרפתקה לא מתוכננת, מפחית את הרגשנות ויותר מכך מדגיש במיוחד את האופי המופשט של הקומפוזיציה"(קונטימפורנול מס'102, 1932, עמ' 5). ינקו התרכז במיוחד בראש של הדמות ובסימני ההיכר האישיים וניסה להבליט את אופיו של אדם. הוא לא נהג להחמיא לדמות ואף נטה להחמיר. המשורר הרומני קמיל בלתזר אמר על ינקו: "ינקו ניחן בקרני רנטגן החודרות לתוך תוכו של האדם שהוא מציירו והוא תופס את ייחודו הפסיכולוגי של המצויר".18

רעיה זומר-טל
אוצרת התערוכה

הערות:
1. Ion Pop, "Moments in the Romanian Literary Avant-Garde", in: Bucharest in the 1920s-1940s Between Avant-Garde and Modernism, Romania 1994, p.22.
2. כתב עת זה יוצא לאור ברומניה עד היום ולאחרונה חגג מאה שנה להיווסדו. תודה למר צבי נועם על השאלת כתב העת לתצוגה.
3. Tom Sandqvist, Dada East – The Romanians of Cabaret Voltaire, Massachusetts Institute of Technology, 2006, pp. 72-73.
4. העכשווי, ומכאן שם התערוכה.
5. S.A. Mansbach, Modern Art in Eastern Europe, Cambridge University Press, 1999, p. 249-250; Sandqvist, p. 345.
6. Harry Seiwert, Marcel Janco: Dadaist-Zeitgenosse – wohltemperierter morgenlandischer Kunstruktivist, Frankfurt am Main, 1993, pp. 188-194
7. Radu Stern, From Dada to Surrealism, Jewish Avant-Garde Artists from Romania 1910-1938, Jewish Historical Museum, Amsterdam, 2011, p. 38.
8. Geo Serban, "Marcel Janco – Rank and Scope", in: Marcel Iancu Centenary 1895-1995, Simetria Publising House, Romania, 1996, p.24.
9. Radu Stern, p. 47; בנקודה זו ראוי לציין שבפועל, עת עלה לארץ ישראל, התחולל בינקו המודרניסט שינוי כתוצאה מההשפעה שהייתה לאדריכלות הים תיכונית על סגנונו והוא נמשך למקומי. ראה גם:Raya Zommer-Tal, "Marcel Janco's Genius Loci, in Marcel Iancu Bureau of Modern Studies, Simetria Publishing House, 2008, pp. 93-101.
10. לאחרונה יצאה ברומניה אסופת מאמרים של ינקו, ראה: Geo Serban, Intalniri cu Marcel Iancu, Editura Hasefer a FCER, Bucharest, 2011.
11. קונטימפורנול שנה II, מס' 27, ינואר 1923, ראה גם:
S.A. Mansbach, "The "Foreignness" of Classical Modern Art in Romania, The Art Bulletin, vol. 80, no.3, September 1998, pp. 537-538.
12. Harry Seiwert, p. 275.
13. ראוי להזכיר גם את ה"אלפבית הצורני"(Formal Alphabet) שעיצב ינקו בגיליון 11 של כתב העת Punct ב-1925.
14. איור זה הופיע קודם לכן בכתב העת UNU, גיליון 23/3 שיצא ב-1930.
15. נושא שחוזר מאוחר יותר ביצירתו של ינקו בעין הוד. ראה: רעיה זומר-טל, "ציורי הקיר בסטודיו של מרסל ינקו וציורי הקיר לנשפי פורים", בתוך: מרסל ינקו 1984-1895 – התצוגה החדשה, הוצאת מוזיאון ינקו-דאדא, 2011, עמ' 27-26.
16. תערוכה מקיפה של הדיוקנאות שיצר ינקו ברומניה ובעיקר בארץ ישראל הוצגה במוזיאון ינקו-דאדא ב-1986. ראה: יהודית שן-דר, מרסל ינקו – דיוקנאות, הוצאת מוזיאון ינקו-דאדא, 1986.
17. "Marcel Janco's Graphic Art and the Metamorphoses of the Avant-Garde Language in Fine Arts", in: Marcel Iancu Centenary 1895-1995, Simetria Publising House, Romania, 1996, pp. 179-180.
18. א"ב יפה, מרסל ינקו, הוצאת מסדה, 1982, עמ' 46.