בימים אלו אנו מזמינים אתכם להנות ממשחקי הרכבה ויצירה: ציור של מרסל ינקו המוצג בימים רגילים במוזיאון – עכשיו אצלכם בבית!
מידע על קצה המזלג:
מרסל ינקו היה אמן יהודי ממוצא רומני, והיה חלק מתנועה אמנותית בינלאומית חשובה שנקראה תנועת דאדא. בשנת 1941 עלה ינקו לארץ ישראל ובשהותו בארץ צייר מרסל את הדמויות והנופים שנמצאים כאן. הוא צייר, לדוגמה, בית קפה, דמויות של חיילים, את נופי הארץ כמו יפו טבריה ועין הוד, וכל זאת הוא עושה בסגנון ובטכניקה המיוחדים לו.
- פאזלים
לחץ על התמונה כדי להתחיל לשחק!

מרסל ינקו, נווה מדבר

מרסל ינקו ספינת מעפילים

מרסל ינקו, מכבים

מרסל ינקו, שמחת חיים

מרסל ינקו, הדרך לירושלים
2. דפי יצירה: "החיות הרוקדות" שלי
מרסל ינקו יצר סדרה של עבודות שנקראות "חיות דמיוניות". אלו לא חיות רגילות שאפשר לראות בגן חיות, אלא יצורים שנולדו מתוך הדמיון שלו.

מרסל ינקו, הכתרת האביב
מה מיוחד בחיות האלה? הן נראות כאילו הן רוקדות על הדף: למרות שהן עשויות מצורות מוזרות, הן נראות מלאות חיים, כאילו הן באמצע ריקוד צבעוני ושמח. השראה מהטבע: ינקו מאוד אהב את הטבע. הוא לקח צורות של צמחים ובעלי חיים והפך אותם למשהו חדש לגמרי – מעין "גן עדן" של צבעים וצורות שנראה כמו חלום. משחק בין "אמיתי" ל"דמיוני" כך שכל אחד רואה פה חיות אחרות. זאת אומרת הציור דמיוני או מופשט. מרסל ינקו אהב לערבב בין שני עולמות: העולם המוחשי: דברים שאנחנו מכירים מהמציאות. העולם המופשט (אבסטרקט): צורות וצבעים שלא תמיד נראים כמו משהו ספציפי.בציורים תמצאו קצת מכל דבר – גם צורה שנראית מוכרת וגם המון חופש לדמיין מה שתרצו. שימו לב גם לשמות היצירות.

מרסל ינקו, שמחת חיים

מרסל ינקו חיות דמיוניות

מרסל ינקו, נווה מדבר
עכשיו מוזמנים ומוזמנות ליצור יצירה חדשה. יצירה שאפשר לעשות בהשראת ציורי החיות הדמיוניות של מרסל ינקו
מה צריך?
– דפי נייר לבנים (עדיף עבים, כמו דפי בריסטול או נייר לצבעי מים)
– צבעי מים או גואש מדולל במים (כדי שיהיו שקופים ונוזליים)
– מכחולים
– טושים שחורים (או צבעוניים) דקים
מה לעשות?
בשלב הראשון – ניקח מכחול ונרטיב אותו בהרבה מים וקצת צבע (תבחרו צבע אחד שאתם אוהבים).ניתן למכחול "לרקוד" חופשי על הנייר. ציירו קווים מסולסלים, עיגולים, או סתם כתמים גדולים ואמורפיים (בלי צורה מוגדרת). אל תנסו לצייר משהו אמיתי.נותנים לצורות להוביל אותנו. נשטוף את המכחול ונעשה אותו דבר עם צבע אחר. ניתן לצבעים החדשים לעלות קצת על הצבעים הקודמים ולהתערבב איתם על הדף.נמשיך עם עוד כמה צבעים עד שיש לנו דף מלא בכתמים צבעוניים שנראים כאילו הם רוקדים.
בשלב השני – מגלים את החיות – נחכה כמה דקות שהצבעים יתייבשו לגמרי.עכשיו הגיע הזמן להשתמש בדמיון. נסתכל על הכתמים שנוצרו. נסובב את הדף לכל הכיוונים. נחפש צורות ש"מזכירות" לנו חיה. זה לא חייב להיות מושלם. גם כאן ניתן לצורות להוביל אותנו. כתם אחד יכול להיראות כמו גוף של ציפור, וכתם אחר כמו ראש של דרקון עם קרניים מוזרות. ניקח את הטוש השחור ונצייר בעדינות מעל הכתמים: נוסיף עין, מקור, כנף, רגל, זנב, או סנפיר. הדגישו את קווי המתאר שגורמים לכתם להיראות כמו היצור שדמיינתם.
טיפ שלנו: אל "תתקנו" את הכתם. נשאיר אותו כמו שהוא, ורק נוסיף לו פרטים קטנים כדי "להעיר אותו לחיים". ובכלל אחרי הטוש השחור נראה כל מיני דברים – תלוי איך מסתכלים …
בשלב האחרון נותנים שמות – נסתכל על היצורים המיוחדים שיצרנו. תחשבו על שם מוזר, מצחיק, או מומצא לגמרי עבור כל חיה. ניתן לשלב מילים אמיתיות למשהו חדש. כמו: "זנבנוף", "קרנפלצת", "ציפורקדנית", או אפילו סתם מילה חדשה ומומצאת כמו "גליגלו".
לסיום נכתוב את השם המצחיק ליד החיה שלנו.
תהנו מהיצירה!
עוד עבודות:

מרסל ינקו, ספינת מעפילים
ציור מפורסם נוסף שצייר מרסל ינקו פה בארץ נקרא "ספינת מעפילים". בציור ניתן לראות ספינה של מעפילים – עולים שהגיעו לארץ באופן בלתי חוקי בלי אישור מהבריטים ששלטו כאן.
מה אנחנו רואים בציור: בציור אפשר לראות את מבנה האנייה,
אילו צבעים בולטים? אילו צורות?
ננסה לשער מה כל הקווים מנסים לתאר?
מי הן הדמויות בקדמת התמונה?
לכל אחת סיפור ורקע אחר וכל אחת החליטה להגיע לארץ מסיבה אחרת.
נספר שזה ציור המספר את סיפור המעפילים – עולים חדשים שעזבו את ארץ מולדתם, את החברים ואת כל מה שהיה מוכר להם ועלו לארץ ישראל. ארץ שרק שמעו עליה אך לא הכירו אותה. בואו נעצום עיניים ונדמיין, כבר שומעים ברקע את רחש הגלים?… הספינה נעה מצד לצד. רואים כבר את החוף של ארץ ישראל. הארץ שכל כך רצינו להגיע אליה. החוף כבר ממש קרוב.
מה אנחנו מרגישים?
בציור הפנים של האנשים הם כתם צבע – אבל מרסל ינקו סמך עלינו שנוכל לחוש ולהרגיש את אותן תחושות של המעפילים. אולי אבא או אמא סבא וסבתא הגיעו מארץ אחרת? תשאלו אותם מה הם הביאו איתם במזוודות מארצות אחרות? איך הייתה הדרך?
לסיום – הסקיצה לקיר הקרמיקה בבית החולים זיו בצפת – כי אי אפשר בלי ארי, לביא, אריה, שחל, כפיר, ליש או אריאל

מרסל ינקו, סמלים
צלמו ושלחו לנו למייל dadamus@bezeqint.net
ואם תסכימו נוכל לשתף גם אצלינו
צוות החינוך, מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד