במעבה היער
סאם חלבי יוצר פרויקטים אמנותיים בארץ ובעולם, שבהם הוא מציג סביבות, מיצבים וציורים גדולי ממדים, המשלבים אובייקטים מן המוכן (רדי-מייד).
בציורים המוצגים בתערוכה משלב חלבי ענפים בגדלים שונים, החורגים מן המצע ומערערים את גבולותיו. חלבי מייבש ומצפה אותם בחומר איטום בתהליך של מעין "חניטה", העוצר את המשך התפוררות הענפים והופך אותם לחומר ביד היוצר. ענפי הזית והאורן ושריגי הגפן נושאים את זיכרון העצים שמהם נותקו, ומסמלים קמילה וסופיות, אך בה בעת מגלמים אפשרות של המשכיות ולידה מחדש בתוך יצירת האמנות.
הדיאלוג שנוצר בין הצבע העז, המותז על מצע הציור או מונח בתנופות מכחול רחבות, לבין סבך הענפים, מניב עבודות אקספרסיביות ופואטיות הנעות במתח שבין חוץ לפנים ובין הטבעי למתורבת.
במרכז התערוכה מוצג מיצב המדמה יער אגדי, חשוך ומסתורי, העשוי מסבך צפוף של ענפי זית יבשים וצבועים, והצופה מוזמן להיכנס לתוכו ולפלס את דרכו. תנועת הקהל מפעילה חיישנים, המדליקים עשרות נורות צבעוניות קטנות החבויות בסבך, והיער מגיב לתנועה, מתעורר לרגע ושב ושוקע בחשכה. בעבור חלבי, הצבת היער הסבוך בחלל המרכזי של התערוכה היא פעולה דאדאיסטית פורעת סדר.
המושג "יער" הוא ארכיטיפ עוצמתי בתרבות האנושית, ומהווה מרחב סימבולי המייצג את הטבע הראשוני והפראי. בפסיכולוגיה האנליטית היער מסמל את הלא-מודע, הדחפים, הפחדים והזיכרונות המודחקים. ההליכה ביער היא תנועה פנימה, אל מקום שבו הזהות המוכרת מתערערת, והעצמי נדרש להיבנות מחדש.
בספרות ובאגדות העם משמש היער, לעיתים, כזירה המרכזית בעלילה. זהו מרחב מסוכן הנמצא מחוץ לסדר החברתי הקיים, והנכנס אל היער מסתכן באובדן דרכו. עם זאת, דווקא השהות בו מאפשרת מפגש עם הבלתי נודע והזדמנות לחוות התנסות חדשה.
באמנות הפלסטית, כמו גם בקולנוע ובתיאטרון, היער הוא מקום שבו קיים מתח בין יופי לאימה. בציור הרומנטי היער הוא אתר נשגב, כוח טבע עצום המגמד את האדם ומעורר בו יראה רוחנית. האור המסתנן מבעד לצמרות אינו מבטל את החשכה אלא מעמיק אותה ומעניק לה ממד של מסתורין וקדושה.
היער של חלבי נטוע בביוגרפיה שלו, בנוף ילדותו בכרמל ובמאבקו להיות אמן. בתוך הסבך הסימבולי נטמעים הכאב והתסכול שנלוו לתשוקתו מילדות ליצור, שלא תמיד זכתה להבנה ולקבלה בסביבה המסורתית שבה גדל. הבחירה של חלבי בענפי הזית כמרכיב המיצב היא רבת משמעות. עץ הזית מסמל את נוף ילדותו, מורשתו התרבותית והשורשים שמהם צמח, ושאליהם הוא מוסיף להיות קשור. היער אינו מוצג כנוף שאפשר להתבונן בו ממרחק אלא כמצב נפשי שיש להעז ולהיכנס אליו ולעבור חוויה מפעימה.
רינה גנוסוב
אוצרת התערוכה
