שיח זום בתערוכה ביום שישי 22 במאי בשעה 11:00 לתעוד המפגש המלא:
ציורים בעיבוד מחשב
בסדרת העבודות הנוכחיות, שנוצרה במיוחד לתערוכה, משלב האמן באמצעות מחשב מוטיבים מכמה גופי עבודה, ויוצר בנייה רב-שכבתית של רעיונות ודימויים. מתוך קונסטרוקציית הרקע הציורי בוקעות דמויות אנושיות במספר תנוחות רפטטיביות: צועדות, עוסקות בפעילות חקלאית, כורעות, זוחלות, מעונות. לרוב, מסודרות הדמויות בשורות על גבי קו המדמה קרקע, אך לעתים הן נופלות לתהום ונערמות בה.
דמויות אלו חוזרות ומופיעות ביצירותיו של אברהם אילת זה עשרים שנה. הוא מעיד כי מקורן בציורי קיר מצריים שראה על קירות מסטבה (מבנה קבורה) במוזיאון הלובר. בדרך עיצובן הושפע אילת ממקורות שונים בתולדות האמנות ומצילומי עיתונות. הדמויות האנונימיות אפשרו לו לתת ביטוי למורכבות הקיום האנושי ללא ציון של מקום או זמן, ולהביע עמדה ביקורתית ופוליטית. בכולן היה תמיד ביטוי למתחים חברתיים. בהקשר של הזמן הנוכחי הן מבטאות את החרדה הקיומית העולמית ששוררת בחברה כתוצאה מהריקבון והשחיתות הפוליטיים המתעצמים לצד נגיף קורונה, המהווה מטפורה למצב.
אחת העבודות יכולה להתפרש כתגובה ישירה לנגיף: קבוצת דמויות הפועלות סביב דימוי של ספק נגיף ספק מצבור של תולעים, גם שאר העבודות משדרות תחושה אפוקליפטית. לכולן צבעוניות כהה-קודרת בשחור חום וסגול-כחול. מרקמי חיים שמייצרים, מתוך עצמם, שיבושים והרס המאיימים על קיומם שלהם. דמויות מעונות המפלסות להן דרך מתוך ואל העשן לעבר מותן הנרמז בדמות מלאך המוות בעל החרמש.
העבודות נוצרו בתהליך של עירוב אלמנטים מעבודות שונות באמצעים דיגיטליים: רישום ישן שבו נשתל דימוי חדש, שינוי טקסטורות וצבעים באמצעות מחשב, שכפול של קטעי ציור. תהליך העבודה במחשב מדמה תהליך של יצירת קולאז’, חיבור של יצירות ישנות וחדשות שנוצר אחרי שנים של עיסוק אינטנסיבי בסוגי רישום בטכניקות שונות.
הסצנות המתוארות בעבודות מתארות סחרור ותנועה בלתי פוסקים שיוצרים קווי הרישום הסוערים וכיוון תנועת הדמויות. אברהם אילת מכנס חוויות אישיות שהתגבשו לכדי עמדה חברתית ביקורתית, עכשווית ונצחית, המתמזגת עם התייחסות לערכים חזותיים ואמירה גלובלית.
רעיה זומר-טל
אוצרת התערוכה
