שחר טוכנר
תערוכת יחיד וירטואלית
שיח זום בתערוכה בשישי 3 ביולי: לתיעוד המפגש
שחר טוכנר, בן 33, הוא אמן רב תחומי, בוגר התוכנית הפתוחה של המדרשה לאמנות במכללת בית ברל. עבודותיו, הנעות בין תחומי מדיה שונים, מרבות לעסוק בנושאים חברתיים ובייצוגי המציאות על ידי המדיה. הוא מרבה להשתמש ברדי-מייד באופן שיוצר שעטנז תרבותי בין גבוה לנמוך. הוא משתמש בהומור ככלי אשר מערב עולמות שונים המאפשר העברת מסר מובלע המלווה בקריצה, וביקורת חברתית המנסה להעיר הערה על מצב התרבות בתקופתנו.
בימי הסגר שנכפו על ידי נגיף קורונה גלש האמן באתרים רבים במרשתת. הוא התעכב על מאמרים שהתבוננו במצב הנוכחי בעין נוסטלגית, דרך אירועים היסטוריים כמו מגפת הכולרה שפרצה ביפו ב-1902 (אתר TLVXP מ-30 במרץ 2020) או תיאור חג העצמאות הראשון ב-1949 (אמיר בן דוד, אתר זמן ישראל, מ-28 באפריל 2020) בהשוואה לחג העצמאות השנה. המאמרים שלוו בתצלומים בשחור-לבן מאותה תקופה היוו את הבסיס ליצירת סדרת העבודות בתערוכה הנוכחית, ולה נוספו תצלומים נוספים מאתרים אחרים.
לתצלומים מוסיף האמן שכבות העשויות מקבצי נקודות צבעוניות בסגנון הפוינטליזם. אלה משמשות לצורך הדגשה של קטעים בתמונות, בעיקר סביב נושאים חברתיים אקטואליים: הריחוק החברתי, מסחר ותעסוקה, אחדות העם ועוד. מקבצי הנקודות מתפקדים כגורם זר ועוין בגוף יצירות נוסטלגיות אלה, ובהקבלה לנגיף קורונה של ימינו: בתצלומים המציגים “התקבצות יתרה” של אנשים מתפקדות הנקודות כחיץ מחד וכסממן לסכנה מאידך.
התמונות התמימות מהוות גם בסיס לביקורת נוקבת: הילדים היוצרים צורת מגן דוד באמצעות ידיהם הופכים לשופרות תעמולה כשהאמן מכסה את זרועותיהם בנקודות אדומות, במחאה על השימוש שעושה ההנהגה בימינו בסמלי המדינה. גם בדמויותיהם של דוד בן גוריון וחיים ויצמן בוועידת לונדון, שעוטרו בשלל נקודות צבעוניות בא לביטוי הרצון להבליט את הצניעות שאפיינה את מייסדי המדינה לעומת הרהב המאפיין את מנהיגיה הנוכחיים.
השם “ימי כורונה” אינו טעות באיות, זהו ניסיון לחבר בין מגפת הכולרה והמגפה הנוכחית, באותו אופן שבו מנסה האמן לחבר בין העולם של פעם בשחור לבן לבין העולם הדיגיטלי של היום, שלב נוסף בשיח הפוסטמודרניסטי המשתמש בציטוטי העבר לאמירה רחבה על המצב הנוכחי.
רעיה זומר-טל, אוצרת התערוכה
