החלה הקמתה של כיפת ראובן בגן הסמוך למוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד בידי קבוצת תו, לזכרו של ראובן כהן אלורו, אדריכל ואמן, חבר קבוצת תו
מוזיאון ינקו דאדא משתף פעולה עם קבוצת האדריכלים-אמנים החיפאית, “קבוצת תו” מזה יותר משני עשורים. עוד בשנת 1997 נעשה הפרויקט הראשון “בור” במסגרתו בקשו חברי הקבוצה ללכת בעקבות קבוצת אמני הדאדא המקוריים ולפרוץ את קירות המוזיאון. הם נסרו את קומת המסד במוזיאון המוקדשת בדרך כלל לתערוכות מתחלפות וחפרו בה במשך שלשת חודשי התערוכה בור אמיתי כשכל החומר היוצא ממנו הופך לאט לאט לגן זן בו נשתלה חיטה. הפרויקט השני היה בניית ה”מעבדאדא” מעבדת אמנות יחודית הבנויה כולה מחפצים יום יומיים ישנים המחוברים זה לזה באופן המפקיע מהם את תפקידם המקורי והופך אותם לעמדות עבודה המבקשות להסביר את רעיונותיהם של אמני הדאדא. המעבדאדא הפכה לסיפור הצלחה ומופעלת על בסיס יום יומי לקבוצות מגיל 4 ועד 104…. הפרויקט השלישי היה ב-1999- תערוכה בשם מי-זוג, וב-2004 נפתח הבור מחדש והוסב לחלל לתצוגות וידיאו ופרויקטים מיוחדים המארחים אמנים בכל מקבץ תערוכות במוזיאון.
אחד מאמני קבוצת תו שהטביע את חותמו בפרויקטים במוזיאון ינקו-דאדא היה ראובן כהן-אלורו, אדריכל ואמן, ממיסדי קבוצת תו שהלך לעולמו ב-2009 בגיל 56 לאחר שנפצע אנושות מנפילה מסולם בעת בניית ביתו. הוא נולד באלג’יריה ב-1953 ועלה ארצה בגיל 3. כילד גדל בטבעון ובילה את זמנו בואדיות. ב-1987 חבר לחבריו האדריכלים ויחדיו הקימו את “קבוצת תו” הקבוצה שהיתה למעשה סוג של קהילה.
ראובן ידע לגרום לחפצים ל”חייך”, להפיך בהם חיים, ולחבר בין חומר לרוח. לפיכך היה זה טבעי שעין הוד והמוזיאון יהיו המקום המתאים להנציחו. כיפת ראובן נבנית בימים אלו בסיוע משפחתו של ראובן ע”י חבריו של ראובן בקבוצת תו מחפצים ביתיים העשויים ברזל: תלת אופן קטן המולחם למריצה ומכונת כתיבה יחד עם וגרוטאות שונות, אשר יאחזו זה בזה בלי שלד.
במסגרת הקמת הכיפת התקיימו מספר אירועים: אירוע מסירת חפצים לכיפה ואירוע “אלטע-דאדא” – אירוע של איסוף חפצים לכיפה ברחבי הכפר. לאירועים הצטרפו נגנים, שחקנים ואמנים נוספים.