דניאל פלדהקר

אוקולוס

דניאל פלדהקר מציגה בחלל הספרייה ע”ש בוריס לוריא סדרת עבודות שיצרה בחודשים האחרונים, המהוות המשך לתערוכתה הווירטואלית שעלתה לאחרונה לאתר המוזיאון. במרכז החלל מסכת ענק העשויה שכבות נייר פרגמנט שעליו הדפיסה האמנית בשחור דגם שרבוט רפטטיבי דמוי תחרה, ורקמה זוג עיניים. אותו דגם המשמש גם רקע סטטי בעבודת הווידיאו, Eyes Wide Shut II, מופיע במסכות נוספות המפוזרות בין מדפי הספרים, ומצויר גם על גבי אובייקטים של אור.

סרט הווידיאו מדמה פנים מכוסות ובהן נטועות זוג עיניים, וכשהן נעצמות ואז נפקחות – צבען מתחלף. המסכות הקטנות עשויות גם הן נייר פרגמנט עדין ועליהן רישומים, רקמות, תצלומים, ומקבץ צפוף של סיכות ביטחון באזור הפה באופן המזכיר את המסכה של חניבעל לקטר. רק גופי התאורה המעוטרים בטוש שחור מבטאים הצהרה אופטימית ותקווה.

קבוצת העבודות אינה מגיבה רק לצו הכיסוי וההסתרה של תקופתנו. האמנית מבקשת להעלות לשיח את נושא האלימות במשפחה, נגד נשים במיוחד, נשים אלמוניות, שקופות, מושתקות, אלה שמולן החברה והרשויות עוצמות את העיניים, מפנות את הגב ומתעלמות ממצבן. אותן נשים הן חסרות פנים. השימוש בדגם השרבוט השחור דמוי התחרה מתייחס לשבריריות המתעצמת במפגש עם החומר העדין – נייר פרגמנט או זכוכית.

במקביל יש לעבודות גם פן גלובלי. העובדה שהאמנית בחרה לעשות שימוש בדימוי המסכה בימים אלה מציפה את תחושת המחנק שבעטיית מסכה, את איבוד הזהות, צמצום היכולת לפענח את הבעות הפנים, ואת הריחוק החברתי הכפוי לצד הפחד המשתק שבו אנו שרויים זה זמן ארוך יותר מדי.

רעיה זומר-טל

אוצרת התערוכה