דנה אריאלי – אימפריה בלבנט

יצירותיה של אריאלי המוצגות בתערוכה זו עוסקות בתופעה המתקיימת במרחב המקומי: שרידיה הבנויים של האימפריה הבריטית שפעלה בתקופת המנדט במרחב הארץ-ישראלי. התערוכה היא תוצר של מסע שנערך בשנים 2019-2017, שבמהלכו תיעדה האמנית את טבורה של החברה והתרבות המקומית ואת שוליה כפי שהיא משתקפת במרחב העכשווי דרך מבני המשטרה ההיסטוריים.

בראשית שנות הארבעים של המאה העשרים נבנו ברחבי הארץ שישים ושתיים מצודות משטרה במיזם בנייה רחב היקף וחסר תקדים. המצודות, המוכרות בכינוין ״טגארטים״, מהוות נקודת ציון היסטורית משמעותית במפת הזיכרון הקיבוצי הישראלי. בהיותן אלמנט בולט בנוף הארץ, קל לאתרן במרחב עד היום, בעיקר בשל המאפיינים הפיזיים שלהן ומיקומן האסטרטגי לאורך דרכים ראשיות, בסמוך למרחב אורבני ובנוף הפתוח.  

בסדרת תצלומים זו חוקרת אריאלי את כושר שרידותן של מצודות המשטרה מחד ואת פגיעותן בפני הטבע והאדם מאידך. כשמונים שנה ויותר לאחר הקמתן, רבות מהמצודות מחזיקות עדיין בתפקיד הביטחוני המקורי שלשמן הוקמו, אחדות נמצאות בשימוש אזרחי, אחרות זכו למעמד כמונומנט וכיד זיכרון. לאורך השנים נהרסו מספר מצודות בנסיבות שונות, חלקן נעזבו וכיום הן עומדות חשופות ופרוצות בנוף הפתוח, כמעין רוח רפאים. הסדרה המוצגת כאן, היא חלק מתוך הפרויקט ״הפנטום הציוני״ שבו בוחנת הצלמת שרידים היסטוריים ברחבי ישראל מאז 2009.

בחירותיה של אריאלי נעשות במודע לסיפורי קרבות ומורשת התיישבות שנקשרו במבנים ההיסטוריים, אשר מקנים להם מעמד מיוחד בקרב קהילות שונות, ומכאן שעבודותיה מתאפיינות בכבוד אל מושא הצילום נוכח עברו אך גם באירוניה ובקריצה למציאות. אריאלי עוסקת בצילום אמנותי דוקומנטרי ולא פורמליסטי, ללא בימוי או עיבוד, ועבודותיה מזמנות לצופה מבט אינטימי, אך נוקב. מבטה של אריאלי מקלף וחודר את שכבות הזמן ולוכד את הפרט המספר את סיפורה של התמונה הגדולה, ממנה מהדהדת השאלה על מאפייניו של הנוף המקומי, נושא החוזר ביצירתה של האמנית החוקרת ומתעדת שרידי שלטון וסמליו במרחב. 

אוצר: יאיר ורון