בנימין לוי,  זיכרון ופנטזיה

"אבי אהב להצטלם צילומי משפחה כל פעם שעבר צלם רחוב, וגם אם אחד הילדים שלו לא היה בסביבה הוא צירף ילד של שכנים וביקש ממנו שיכסה את פניו, היות שהאמין שמספר הילדים צריך להיות מדויק בצילום."  

כך סיפר האמן בנימין לוי, ששאב את השראתו לציורים ולפסלים מתצלומי משפחה ישנים. הקסם שבתצלומים הישנים דבק בו והדמויות הציוריות הניצבות בקבוצה מול המצלמה כמו היו בסצנה תיאטרלית, המבטים הישירים למצלמה והלבוש המגונדר הפכו אצלו מוטו מרכזי ביצירה. לוי שילב את הזיכרונות עם צילומים מחיי המשפחה והחברים בכרם התימנים, שם חיו משפחות מעדות שונות בעלות חזות ומנהגים מגוונים, לכדי יצירה אמנותית רחבה שכוללת ציורים, רישומים, הדפסים ופסלים.

מקבץ העבודות בתערוכה משקף את הפן האנושי ביצירתו. הדמות הגברית מוחצנת ומגונדרת בניחוח לבנטיני. לצדו, הדמות הנשית לרוב מוצגת בעירום ספק ארוטית ספק בטוחה בעצמה. יחד עם זה, מתייחס לוי גם לקשר בין האדם לחיית המחמד. יחסים אלה מיוצגים בציורים ובפסלי הברונזה ברוח סמי סוריאליסטית והומוריסטית, כאומר: הכול בראש הפרוע שלי ללא גבולות.

כשנשאל לוי על הפער שבין הגבר המגונדר והלבוש היטב, בעניבת פרפר, כובע ושפם דק וערמומי, לבין האישה שלצדו עירומה ורק כובע או גרביונים לגופה, השיב כי "זה בא" בהשראת סיפורי אביו שכשעמד עם אמו בחופתם הרגיש שתחת ההינומה היא סמוקה ומבוישת, ובעצם חשופה.

שילוב בעלי החיים ביצירות מגיע גם הוא מהזיכרונות מהבית בכרם התימנים, שם גרו המשפחה והחיות אלה לצד אלה כמשפחה אחת. בעלי החיים ממשיכים להיות חלק מהבית בעין הוד עד היום.

בנימין לוי היה דמות מיוחדת בנוף האמנות הישראלית. הסגנון הסוריאליסטי נאיבי שלו התקבל כיוצא דופן. כאמן אאוטסיידר הוא עמד על סגנונו המיוחד: מספר סיפורים, חולם חלומות ומתאר את הדמויות האוריינטליות ברוח הומוריסטית כמו קוסם שיודע ללהט בצופים או כמו חולם מוכה ירח שהולך על פי דרכו הפנטסטית ולא מתייחס למציאות שעלולה לייצב אותו ואולי לשנות אותו.

אוצר: אריה ברקוביץ

תערוכות נוספות במוזיאון:
תערוכות מוצגות

שעות פתיחה:

שני עד שישי 11:00-14:00

שבת 11:00-15:00

כתובת

מוזיאון ינקו–דאדא, כפר האמנים עין הוד, ד“נ חוף הכרמל 3089000

טלפון: 04-9842350  (מענה 24 שעות)
פקס : 04-9843152