לגוני הכחול והסגול מקום מרכזי בתערוכה של נינו אחי יובל. גוני דיו אלה מופקים מנייר ההעתקה הנפוץ בסטודיואים לקעקועים (תחום שבו פועלת האמנית בשנים האחרונות), שם הוא נועד להעתקת דימוי אל הגוף, ולאפשר גם מחיקה, הנחה מחדש והתאמה אנטומית רגע לפני ההטמעה בו. בעבודותיה משמש נייר ההעתקה הן כאלמנט משכפל והן כאמצעי אסתטי. הנייר מונח על מצע, ומעליו נוצר רישום שתוצאתו נגלית רק לאחר חשיפתו. המקריות וההתערבות בחומר יוצרות מתח בין קומפוזיציה מדויקת לבין חופש בלתי צפוי של הדימוי.
בעבודות נראות דמויות היברידיות ופנטסטיות כגון זאבים מייללים ודומעים, חדי קרן, בתולות ים משולבות בגופי חיות, לבבות נוטפים, ואלמנטים אקספרסיביים נוספים. אחי יובל מגדירה את יצירתה כחיפוש מתמיד אחר מה שאינו קיים במציאות המוחשית, ואחר דרכים חדשות לביטוי. העבודות נוצרות תוך שימוש בשכבות, חריטות, מחיקה ושכפול, היוצרים זרימה מתמדת בין החומר והדימוי. סימטרייה שבורה, קווים ישרים וטקסטים קצרים מוטמעים במשטח, ויוצרים שפה חזותית גולמית, המושפעת רבות מתרבויות שוליים, מסגנונות של קעקועים, מאמנות נאיבית ופולקלור, ומקומיקס וגרפיטי.
הפעולה האמנותית מתקיימת במרחב שבו גוף ונוף מתערבבים, כך שהגוף עצמו משמש גם הוא מרחב ניסויי, מדיום לביטוי, טשטוש ושכתוב, ומהווה חלק בלתי נפרד מתפיסת פעולת היצירה. העיסוק האמנותי של אחי יובל נושא אופי קווירי ומזכיר פרקטיקות דאדאיסטיות של שבירת גבולות, פירוק נורמות וחיפוש אחר חופש בתוך החומר והדימוי. המשחק במקריות, בחוסר סדר ובהיעדר היררכיה אינו אסתטי בלבד אלא חלק מעיסוק זהותי ורעיוני. הגוף, הדימוי והנוף הופכים למרחב שבו זהויות וחומרים נמסים, ניתכים, מתערבבים ונכתבים מחדש. מחיקה, שכפול, דימויים היברידיים ונזילות החומר יוצרים סצנות המאפשרות דיאלוג במרחב הביניים, בין דמיון למציאות, מתוך שחרור צורה וזהות מהמובן מאליו, וממערכות נוקשות. העיסוק בחייתי ובחיבורים במרחב הביניים מדגיש את הנזילות, הן מגדרית והן חומרית, ומחזק את החקירה של חומר, גוף, נוף וזהות.
נושא המגדר בעבודות אינו דימוי סטטי אלא מערכת שנשברת ומשתנה. באופן זה, האמנות כאן אינה רק תוצר סופי אלא מופע של זהות, פעולה ורעיונות פמיניסטיים וקוויריים א-בינאריים.
ניצן שובל אבירי
אוצרת התערוכה
